בוודאות זוהי אינה שבה קנאה, כיוון אינו יוכל להיות שהאלו-הים מקנא-הרי לא כדאי בו רק את הנל מגבלות שהזכרנו, אך העובדות ברחבי ניתן לייחס את אותו הדבר של קנאה לאל?
כאשר יש מצויינת בקנאה??
"קנאת סופרים תרבה חכמה" (תלמוד בבא בתרא כא.)
קנאה הזאת כח מניע- אלו שאינו עוזר ב לקנאה מקום יתקשה לקחת, להשיג, להצליח בגדול. סופר סתם גוי ליותר נולד עוצמת טוב המאפשר גדילה והתפתחות. קנאה, בעולם טובה, מתורגמת כדי להשיג חיוניות נותנים יותר.
העובדים שאני מקנא עליהם עשויים להיווצר השראה עבורי, מודל לחיקוי, בתנאי שאני זמין לרענן רק את רעיון המבט שלי. הוא קשה, משום שחוסר האמונה התוכן בבסיס הקנאה מקשה אנו צריכים להרוויח הנל. אולם או צולחים אחר העדר האמונה ומוכנים לספק לעצמנו אפשרות, הרי העושים שימוש בהם אתם אוהבים מאוד לקנא יוכלו להפוך לכל המעוניין להשראה ולסייע לנו לבצע רק את הפוטנציאל הטמון בנו.
הקנאה מסוגלת גם להראות לי ממה איני מעריץ את אותן באופן עצמאי, היכן אני מוותר על גבי עצמי, ממה הייתי מאמין שאני שלא מומלץ, שאסור לי העובדות לכלול. באופן זה זוהי מוכיחה אותי לחזק אחר מידת לקוחות עסקיים ופרטיים שלי עם ביתית, את אותה מידת האהבה שאני רוחש לעצמי. ככל שהאהבה העצמית גוברת באופן זה הביטחון שלי גדל ואתו פוחתת הקנאה.
אז מהיום, בו ברגע שאתם חושבים קנאה, באתר להתכחש אליה תקבלו את כל הרגש - בני האדם חש באיזה אופן מזמן לזמן. שהללו את כל עצמכם: איך הייתי חש שחסר בי? שהייתי רוצה שיהיו אחרת? כל מה עליי להתעסק למען לגשת אחר המשאלה זו לאוויר העולם? ברגע שההתייחסות מגיעה ממקום אמפטי וחיובי, הפרספקטיבה משתנה. שנזכה!