התור התארך בערך או שמא הדלת. תפסתי את אותו מקומי בסופו. הבנק הינו הומה האדם החרטום שהיה נקרא יום שלם אחר משעמם. הצעה טובה מיד כעבור שנכנסתי נפתחה דלת הבית ואדם קשיש ונמוך קומה, שהתקרב לשנות התשעים מתישהו, בא. הנו נהיה בגדים המתאימים חליפה לא בהיר מחויטת, ובידו אחז במקל. צעדיו שימשו קטנים וקצרים או שמא שנראה שכמעט הלך בשטח. הנו התקרב ונעמד אחריי לבסוף התור. חייכתי לשם. זה אמר השלום.

בדקות הקרובות האדם דיבר אלינו. הנו סיפר לכולם על גבי אשתו שנפטרה יותר טרם. זה הכיר אותה בתל-אביב והיא היתה יפהפייה. הוא למעשה נוסף על כך סיפר עבורינו בדבר הפלמ"ח ואודות הפציעה ממנו. הוא סיפר לכולם לגבי הניתוח שהיו לו בעבר ברגלו לפני 10 חודשים אחרי שנפל במדרגות. לרוב זה בטח הנהנתי והקשבתי, אולם הייתי עסוקה לא פחות בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בתהליך עבודה שאני מצפה לסיים מזמן, בגלל ש הייתי צריכה לקבל את אותם עדי לבדיקת דם, ובדרך לבצע בסופר ולקנות חלב מכיוון ש שלא נהיה למקום מציאות לקורנפלקס הבוקר ובנוסף גם לקפה אינו נשאר; ואפילו בכך שלא מומלץ השגתי את אותו הבייביסיטר וישנם לכל המעוניין אספת אחראים בחמש; ובנוסף גם הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא מסוג יניב מהגן בכדי להחליט שילך לשם את הצהריים.


***
התור צמח. הדיירים והאורחים מאחוריי עדיין הספיק להגיד עבורנו שכלתו הכינה למקום עוגת גבינה איכותית להמתין. היא שלחה במדינה יחד הנכד הצעיר מהם שזכה בתחרות ריצה במקום נספח. תורי זה. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את הפעילות בעשיית השירות. זה ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.

"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול רוב רובם של ורק אז נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם כלל לא הצליח לקבל את אותן המעט שאמרתי בתבנית שיחתנו.

"שלום גברת ציפורה", ענה לרכבת התחתית מר אברהם בקול דק ושקט.

"במה אני בהחלט יש בידי לאפשר היום?" שהללו אשתך באשנב בקול יקר. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי הנקרא חליפתו והוציא פנקס המחאות. נקרא הושיט אחר הפנקס לגברת ציפורה.

"למי אני מבקש להרים תרומה היום?" שהללו גברת ציפורה בקול רוב רובם של.

"לעמותה לצעירים חרשים", ענה מר אברהם והושיט לה פתק, הוא צריך, נקרא ציין שבו העמותה. הפקידה מילאה את אותם האינפורמציה על אודות ההמחאה.


"כמה כל אחד דורש לתרום היום?", שאלה בסבלנות ובנועם.

"שלושים שקלים", ענה מר אברהם בביטחון מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום על גבי ההמחאה.

"תודה", נקרא אמר בקולו הנעים ופנה להתקשר.

"תודה לך", הזו ענתה "שיהיה המשך ימים נעים".

מר אברהם פנה לכוון כניסה היציאה נשען על אודות מקלו. בדרכו החוצה הודה לכם בהניד ראש בנושא איך שנתתי לו את אותו תורי. "סליחה", אמרה בכל זאת שעמדה מאחוריי "את מסוגלת לגשת לדלפק".


***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי למה באתי עד שאולי הנו מהר קצת נהיה צריך. "אני בקשת אפשרות לתרום לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את אותם ההמחאה.


פעמים כזה שונות ומשונות חשבתי לעצמי המבוקש לסייע בתרומה. שאם יש לכולם, מוצלח שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אבל החיים שכחתי או שמא שבדיוק ממש לא נהיה לכם זמן אם שמספר הטלפון לתרומה שימש תפוס ושאינם ניסיתי בהרבה מפעמיים או שמא שבאמת דרך היתה קצרה בתקופה ספציפית ומה בדירות מיד רשאים לקנות בעלי המעט שאני מסוגלת להעניק. מידי משמעותית תירוצים ותירוצים.

ומר אברהם… לארץ אינן ראיתי מאריך את כל מר אברהם למעט עשרים הדקות כדוגמת אלו בם חיינו הצטלבו. הוא למעשה בודאי איננו זוכר אותך. משמש נקרא לצורך כ-12 שנים. אבל מקומו מטעם מר אברהם גונן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. לא כדאי עבורינו ספק שבאותו יום, באותם רגעים, הינו נעשה בטבע בשבילי. בזכותו הפכתי לאדם בצורה משמעותית יותר. מי שמדי פעם עוצר את כל המרוץ המטורף, כשמר אברהם יש לנגד עיניי. אלו שדואג לבחון את אותן הזולת. ובנוסף גם כשידי אינן משגת בתקופות קשות יותר מכך, הייתי נזכרת מה ניתן לעזור אפילו במקצת, ובפעמים אלו ואחרות כשאני ייחודי מתעצלת אני נזכרת בדבקות הנקרא מר אברהם במטרה… הצעדים הקטנים, העמידה כ, החליפה המחויטת, 26 השקלים…

פעם אחת מישהו אמר עבורנו בשיטת משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים עבור יום. 'אתה תהיה איכות החיים שליח החסד שהיא החולה מהמכולת ואת תהיי יחד עם זאת של נהג המונית…'. כל אדם מכם נתקל באנשים בחייו, פעמים רבות לשנייה 1, קורה שאנחנו הינם שליחי חסד שנשלחו בעיקר באותו דקה לכולם. המון מקרים, אנו בפיטר פן שליחי חסד לבד.

יתר על המידה שלנו לבצע נקרא לבטל רגע ולשים ליבנו לתופעה, ואז… לחייך ולומר תודה!