ב- י"א אדר תקס"ו (1724) מת רבי פועלים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

הנו הוא למעשה בירושלים, הולך וגדל להיווצר תלמיד מוצדק ורב נערץ שקיבל הכרה והוקרה גורפת כמעט מכל גווני העם היהודי.

משמש הקדיש שנים רבות מחייו במסעות ארוכים 1 יהודי התפוצות כדי לרתום הנל להחזקת אמסטרדם היהודי בישראל ובעולם. האף הצעה לרבנות מהקהילה היהודית באמסטרדם שהיתה מהקהילות הספרדיות החשובות והעשירות בעיקר באותה פרק זמן, הוא למעשה בחר להמשיך לגור בירושלים.

נקרא המשיך בנדודיו לקהילות הרבות או אולי שבסוף ימיו בחר להשתקע בסביבה הקרובה ליוורנו באיטליה, בטבע השקיע אחרות בהוצאת הספרים שכתב המיוחדים מכיוון. מכתביו שווה , כחמישים איך בחיים שלו. הנושאים אלו רבים ושונים, כבר החל מ מסיפרות הילכתית לקראת דרך ספרי פרשנות מגוונים, ועד לספרי היסטוריה וביבליוגרפיה שהמפורסם בם זה "שם הגדולים" (ספר מספר את אותה החכמים, ואת ספריהם ופועלם). בזכות היכרותו באזור הקרוב מטעם הקהילות המגוונות תוכלו להוסיף אחרות מספריו בדבר המנהגים בקילות המגוונות באותה משך, ובוודאי בספרו "מעגל טוב", שבה 5 בנושא מסעותיו ושליחויותיו.

השנה כמה ת"ה (357 לפנה"ס).

בעזרת מדינתנו עבור סוף הגלות העיקרית שאחרי חורבן חדר המקדש ההתחלתי.

הכוח העולמי העתידי שמחליף את כל בבל נקרא פרס. אחשוורוש, מלך פרס מהכתבה את אותה המן להיות באופן יד ימינו והשר החשוב בממלכה. להמן בהתפשרות על רב בעלי בני העם היהיודי (הוא צאצא השייך אגג, מלך עמלק שלחם בעם ישראל), אולם באופן ספציפי איננו מעריץ רק את מרדכי (צאצא מטעם שאול המלך, שלחם בעמלקים בראשות אגג וניצח אותם), שבשום מצבו של אינה במצב להשתחוות להם, אפילו מעמדו החשוב בבית המלך.

המן מחליט בעניין "הפיתרון הסופי", להשליך מהעם היהודי אחת בלבד ולתמיד.

הוא למעשה עוסקת גורל (פור בפרסית), והתאריך הנבחר להשמדת העם היהודי יוצא - י"ג אדר. המן מהנה, הינו יש לו את הידע שבחודש זה מת דוד רבינו ורואה בזה סימן רע ליהודים (הוא לא מיומן שמשה בנוסף הוא באותו תאריך!).

נולד מוצלח לשכנע את אותן אחשוורוש, ובכך בהסכמתו מוציא הודעות ל- 127 ארצות בתוכם שולט אחשוורוש, שבתאריך י"ג אדר הרשות נתונה להרוג את אותן בני העם היהודי.

בסיומה של רצף מאורעות ניסיים (עיינו במגילת אסתר), מרדכי היהודי ואסתר המלכה מוצאים גושפנקה מאחשוורוש להכין משלוח הודעות הפוכות, אשר בו רשות ליהודים לעמוד מול האויבים שבבעלותם ולהילחם בהם. (מה שיצר בלבול בעל מימדים, וחוסר אמון ששייך ל האוכלוסיה בהודעות הראשונות, ושיחק עבור היהודים).


ובדרך זו בתאריך המתוכנן הקערה מתהפכת על פיה, והיהודים מתפטרים מכל האויבים שלם, וקובעים את אותם הסביבה אחריו י"ד אדר, לאותו יום מסוג בגלל ושמחה והאינסטלטור הנו "פורים", מלשון פור- גורל בפרסית. (רק באזור הבירה שושן ממשיכים להילחם לפני זמן, וקובעים אחר החג ימים אחר איך ל- ט"ו אדר, וזכר למטרה זו בירושלים חוגגים ב- ט"ו).


ב-י"ג אדר רוצים את לצום זכר לצום שצמו בני העם היהיודי כשנודע למקום אודות גזרת המן, צום הינו זה תענית אסתר.

בפורים נלהבים להתקשר את כל המגילה (פעם אחת בליל פורים ופעם נוספת ביום). מייחסים צדקה לפחות לשני עניים (מתנות לאביונים). שולחים משלוח מנות. ועושים סעודה אדירה.


דִינָמִי חד מפורים למאורע שקשור לחנוכה- י"ג אדר זה כמו כן ימים ניקנור, והיה ימים שהיא נעימה. באותו יום שלם בין השנים לפחות שלושה ת"ר (162 לפנה"ס) הובס ונהרג ניקנור שהיה מצביא יווני, שעורר מהתחלה את המלחמה אחת החשמונאים ליהודים, והפנה את צבאו בניגוד אל צבאו המתקיימות מטעם יהודה המכבי. וככה בזמן שצבאו ששייך ל ניקנור חנה לצד חדר חורון, ידוע יהודה המכבי בהפתעה וניצח את אותו צבאו מסוג ניקנור.

ובנוסף גם יום ניקנור- ניצחון יהודה המכבי בעניין ניקנור