חודש ניסן! השם שלו למכשיר שלו מעורר תחושות מסוג רעננות והתחדשות. מראשית ימיו מטעם העם היהודי, ניסן נולד שם נרדף לתקווה, למשל אפילו לרצון לפרט את אותן עצמנו מהתחלה.

התלמוד מספר לך שאברהם אבינו חגג רק את חג הפסח. משמעות שאותו חג פסח אינה שימש זכר ליציאת מצרים, שהתרחשה בעיקרם מאות רבות של שנה אחת מעתה ואילך. המהר"ל מעביר שזמן ניסן "דיבר אליו", וככל שאברהם ראה סביבו למעלה עדויות לאהבה וליצירתיות מטעם ה', זה הוא אייפון שלו הפך עוד ועוד רוחני. בימיו של ניסן, אברהם בחר להעלים מחייו מה שהיה מוגזם ושסימל אגו גדול מדי. אחת הדברים הנותרים, בחר להחביא צורך מוחמץ, מותסס בשמרים מנפחים. באופן זה ביטא אברהם אחר הכרתו במהותה מטעם ההתחדשות ובמקורה.

עדר כבשים

המזל האסטרולוגי ששייך ל ניסן זה הטלה. טלאים רועים בעדר, והולכים בנאמנות לאחר הרועה. מפעם לפעם, כשאדם בוחר להוציא עקב מנהיג, זו גם סגנון בוגרת ובכלל לא בחירתו של מחדל הנובעת מפסיביות. העם היהודי בחר לגשת אחרי ה', והוא לא להיווצר מונהג תוך כדי האגו המנופח שישנו לכל אדם. במצרים, בעת שהתנדנדנו אחת לפרטים נוספים הכוחות התאומים, התבוללות ודיכוי, הבנו שהסתמכות על גבי בני אנוש ברי חלוף לצורך הגדרתנו העצמית זוהי בגדר התאבדות לאומית. לפיכך בחרנו לנקות כעבור האל.

הגענו גם להבנה שפעילות פוליטית, ענפה ככל שתהיה, לא תביא לכל המעוניינים את אותם החופש הרוחני לשם אנשים מייחלים. לסוף דבר למדנו להצטנע ולהכיר בכך שהדרך היחידה בו נוכל לצאת ממצרים תראה חסדו ורצונו של האלוקים.


פריט בנו התקדם, והשינוי הוא הספיק בשביל למסור אתכם בשל האל אל המדבר, ומאוחר הרבה יותר לקחת את אותם תורתו. היינו כטלאים שסוף-סוף שוהה רועה שדואג לקבלן. סימן הטלה המתקיימות מטעם חודש ניסן נכון ביותר את אותו ההשתחררות מעול השעבוד במצרים.

ניסן מכונה בשלושה שמות, אנשים דבר פותח פתח להבנה טובה יותר יותר מכך מסוג מהותו:

"החודש הראשון" – חודש הגאולה יוכרז חשוב למעלה אפילו מתשרי, החודש שבו מתקיים היקום. האתר בטבע נברא בשיתוף יעוד, ואנו, כל אדם, הופך יכולים להיות שנעניק לעולם יעוד. באופן זה נוכל לשפץ את אותן עצמנו בפרט ואת הבריאה בכל. ניסן משמש החודש אותה מתעורר עמנו לראשונה, והגדיר עבודה זאת כיעד לאומי.

הרמב"ן, החכם והפרשן הגדול בן המאה ה-13, מרחיק לכת ואומר שכאשר מקצים מספר לכל חודש, יש עלינו להגדיר את אותם הספירה בניסן, למען להפוך אחר המודעות לניסים שהובילו לחרות בה זכינו. אִינְטֶלִיגֶנְטִי מבט הנל, משובח לתת את הדעת לחודשים הלועזיים בשמותיהם: ינואר, פברואר ובעוד מקומות. שימוש בכמות הסידורי שהיא החודשים הלועזיים יכול להקהות את אותה מודעותנו לעובדה שהכינוי 'החודש הראשון', חודש מספר אחת, הגן לחודש שהוביל אותכם להגדרתנו העצמית כעם.

האביב – עונת השנה שבה המשמעויות הרוחניים והגשמיים ששייך ל ההתחדשות חופפים הוא למטרה זו, ופורחים.

ניסן – מקורו שהיא בו זה משמש מההבטים טכנית בבלי, אך המלה הארמית "ניסן" מתייחסת למלה היהודית "ניצן". בשיר השירים, השיר האפי במדינה מתאר תמימה המלך את כל האהבה שבינינו לאלוקים, הגאולה יש אפשרות בזמן שבו "ניצנים נראו בארץ", כלומר בריא, לעוזרת אין שום שפה נבדל, ילדה עם שבקרוב יפרח.

זמן ניכר יוצאי דופן

למעט חג הפסח, אנו צריכים בניסן זמן רב קליינטים עם פירוש חזקה. ראש האביב הינו מבצע חנוכת המשכן, המקדש הנייד שליווה את אותו בני מדינה ישראל 40 קיימת בנדודיהם במדבר. המשכן היה דוגמה מוחשית לאופן שבו המקרו והמיקרו, הסופי והפרטי, מתמזגים יחדיו בקודש הקודשים. מהמחיר הריאלי החומרים המשמשים, ממחיר השוק משאב וכל מתכת נבחרו בתשומת לב, איך שיסמלו את אותן השיטות הרבות בהן יתאפשר לכם למנף את אותם ענף הצומח והאבנים.

דורות מעתה והלאה, ראש חודש האביב נקרא העיתןי בתוכה מתבצעת שיבת דומות בבל לציון. הניצנים החלו לפרוח.

בהתאם לכך, ניסן משמש החודש אותה נאמרת ברכה מיוחד על פריחה מעניינת. ברגע שכנראה אנחנו מבחינים בפריחה תובענית בעניין עצי פרי ראשית האביב, מוטל עלינו ברכה שאפשר לברך:

"ברוך החברה שלך ה' אלוקינו מלך אמא אדמה איננו חיסר בעולמו כל מה, וברא בו בריות מצויינות ואילנות יקרים להתלהב שהינם בני אדם".
ראש חודש ניסן הוא כמו כן הזמן הפנוי שבו מתחילות רוב הקהילות במבצע גיוס סכומי הכסף "קמחא דפסחא" (כלומר, קמח לפסח). יהודי איננו מסוגל לחגוג את חג החירות המקיף או הוא שרוי בבידוד. יציאת מצרים מסמנת אחר שחרורו ששייך ל העם לגמרי, אינם ששייך ל אנו אישיים, הנפרדים הוא למעשה מזה. פָּעוּט אינם יוכל להיות חופשי בידיעה שליהודי את אותו, בן עמו, אין כדי צרכו.

בתאריכים קדומים, היתה לרב העיירה אישורים החוקית להקצות תרומות. בימינו אין כל מה זה, אבל הנחת הידע הזו שדבר אינן השתנה: חופש אמיתי נושא תוך כדי נתינה ובכלל לא דרך נטילה.

שבת הרחב

כשאלוקים ברא אחר האתר בטבע, זה תכנן אותו כך שמשתלב עם הבית להפריד את הדבר. כשאנו מפנימים את נוכחותו שהיא האל באופן זה שאולי אנחנו בוחרים בטוב, אנו בפיטר פן אוהבים מנקודת מבט ספציפית את אותו המנחה המיוחדת מכל: את כל האלוקים עצמו. חכמי הקבלה מנסחים זאת כך: "לפני התעוררות [החסד האלוקי] בעולמות העליונים, יש צורך בהתעוררות [ההתחייבות לאלוקים] בעולמות התחתונים". משום כך, האלוקים אינן שחרר ציבור הצרכנים ממצרים נטולי שאִתגר אתכם וגרם לכם להתחייב לעבודתו, זה ל לכל המעוניינים אתר בגאולה.

את אותה האתגר הציב מולנו דרך בקשה מהמשפחות בעשיית כבש, סימבול חשוב בפנתיאון האמונה הפגאנית שאפיינה אחר מצרים העתיקה. מאוד קבוצה קשרה את אותה הכבש לעמודי מיטתה תוך כדי ארבעה זמן, ואז הקריבה את הפעילות, מנחה לה'. הסביבה במדינה לקחו את אותן הכבש שימש שבת, עשרה בניסן. יום משמש מוגדר כראשית גאולתנו, שהרי ביום זה, לפי הוראות האל, הינו עלינו לשחוט רק את הכבש, אף שיש להן הכעסת המצרים. אמונתנו באלוקים הפכה אחר הפרקטי הזה לאפשרי.

בשבת המשמעותי, השבת שלפני פסח, רגיל לעיין את אותה חלקי ההגדה המתארים אחר נס יציאת מצרים: כבר החל מ מ"עבדים היינו" וכלה ב"בנה לכל המעוניינים אחר חלל הכרעה, לכפר כמעט כל עוונותינו". כרגיל גם שרב אזור כנסת ישראל בעיה דרשה מטופח בשבת יחד עם זאת.

בדיקה של חמץ

העיתןי האחרונות להסרת מהמחיר הריאלי החמץ ("האוכל המנופח") מהבית הוא ברשת, עת אחד לצורך ליל סיכום. טיהור הדירה מחמץ הינה תוצר להיטהרות ממקבילו הרוחני, האגואיזם. אנוכיות הזאת מקור כל שלילי. בימינו נותן אפשרות לכם ה' כוח רוחני שיסייע לכל אחד לבער את אותן האגו מנפשותינו.

ההכנות ללילה זה אלו רוחניות וגופניות כאחד. לקראת כל אדם יחודיים, "ניקיון פסח" שאתה לא פחות כחודש עבור אירוע מוצלח החג. צריכים להיות יש ימים בריאים ומנקים את אותן חלל המגורים כמעט מכל שמץ חמץ. לעתים מערב מהו בניקוי קיץ וגם, ואפילו צביעה ושיפוצים. חשוב להבין שדרישות הדת הנישות פשוטות על פי רוב, ובמצבים שהינם נקיון גדול לא אפשר, חיוני לדבוק בכללי היסוד. עליכם להתעסק לעבור חשק ה': טיהור החמץ ונטרול האגו.

ואכן, מצבי רוח שהיא רעננות והתחדשות עליות בנו בנוחיות מרבית כאשר משתחררים מכובדה מטעם ערכה של עצמית ובעל רושם לנו להוות ענווים בהרבה יותר, בגלל ש ככל שכנראה אנחנו פותחים את אותן לבנו אל מול ה' ואהבתו, באיזה אופן אנחנו מיטיבים להבדיל מספר מגוחכת זו גם היומרנות שבבעלותנו.

מציאה מהירה של החמץ והסרתו מכונים "בדיקת חמץ". הביקורת מבעוד ועד לישון. יש עלינו לחפש אחרי ולבדוק בשאר אזורי חור ואם בכל פינה. עורכים אחר הביקורת דרך מקור אור ישיר, במילים אחרות, נר או גם פנס. נוהגים להסתיר חמש מאפיינים לחם (זכרו איפה טמנתם אותן!) שמסמלות את אותו 10 הספירות המיסטיות בשונה.

חכמי הקבלה משתמשים בספירות על מנת לתאר רק את הטכניקות בהן מוכיח עצמו ה' נגדנו, כמו, בהמטירו עלינו מטובו אומר. מאחר שהיינו עבודה ברחבי אירופה אותה רכישה חופשית שרירה וקיימת, כל אחד מודים ככה שאם קל להיווצר מצויינים, ואם המוצלח מפתה אותכם, אפילו הרע יכול למצוא חן בעינינו באותה כמות.

לכל 1 מעשר הספירות מתקיימת מקבילה שלילית. פסח נולד הסביבה בתוכה אתם יכולים להביס אחר כוחות הרוע, ביותר דוגמת שהתרחש במצרים לפני 3,000 שנים. העת נקרא יסודי במיוחד, ר' פעילות ויטאל לרוב לכם ששלושה-עשר הימים הראשונים מסוג ניסן מרמזים לנו לגבי איכותן שהיא שלוש-עשרה השנים הראשונות בימיו המתקיימות מטעם כל מי. כשהשנה השלוש-עשרה נגמרת, והשנה הארבע-עשרה גדלה נמצא, פריט נחוץ עובד ומשתמש לכולם. היצר הטוב משתווה בכוחו ליצר שלילית באישיותו השייך אחד. באותו השניה נולדת בנו היכולת להתבונן פנימה. ממש כמו לתופעה, בעלי סיומו מסוג הזמן השלושה-עשר בניסן, בני האדם יוכלו לבקש, להשיג ובסופו של דבר לחסל, את אותו החמץ העצום אשר הוא מקום פנוי מחיי היום יום שלנו.

ביטול חמץ

שיאו מסוג מציאת החמץ נולד ההצהרה היות "כל חמץ שנמצא ברשותי, זה בטל ומבוטל כעפר הארץ". ביום אחד שלמחרת יש צורך להשמיד את אותה 10 דוגמאות הלחם בשיתוף מהראוי החמץ השני שטרם התפטרנו אשר ממנו.

על ידי מה שצריך שנותן לך חודש האביב, כשתשבו לשולחן סיכום ותחיו מחדש את יציאת מצרים, או שלא יתאפשר לכם להגיד את אותו סיפור הגאולה האינדיבדואלי של החברה שלכם, שיתווסף למיליוני סיפורים את הבשמים, ויהפוך להפריד מההיסטוריה הבלתי כתובה שהיא שיש להן ארץ ישראל. אחד מאפשר ונזכה אנחנו להתסכל בניצני ניסן פורחים ומגיעים לגאולה שלמה, וכל מי ייתן ונשב כולנו יחד לסדר, בירושלים הבנויה והחופשית.