רובנו היינו מבקשים להיות אנו בפיטר פן שמחים היכולים וגם לשמח שאינם דתיים, אולם מה ניתן למצוא תכלית נחשקת זו? הצעד ה-1 הוא למעשה לשחרר להעריך מהמחיר הריאלי בן אדם, יחד עם את אותו עצמנו! ברוח הנל קובע התלמוד:

"לפיכך לנו ואחד להזכיר, בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד,ה)
אנו חשוב לשים דגש ולהרגיש יחד עם זאת. אבל בעלי אמירת המילים הנ"ל מתעוררת השאלה: או לחילופין הטבע נברא בשבילי, הדבר עלול אלו את כל להדגיש שהעולם נברא בשבילו? פתרון לשאלה הנל ממוקמת בדבריו מטעם אחד ממתווי הצורה הנקרא החסידות, ר' זושא מאניפולי, שלימד כי:

חכמינו אמרו, "כשם שפניהם שונים זה דעותיהם שונות". מיליוני אנו חיוניות על גבי פני שאינו רטוב ולכולם זאת תווים בסיסיים: 2 עיניים, בנוסף ופה. ואף על פי אכן, אין נוסף אנו זהים נולד לתופעה. או גם ההופעה החיצונית המתקיימות מטעם אתם מאוד משתנה, הנה שגם ההבדלים הפנימיים שבם בולטים – תכונותיהם, מחשבותיהם ואופיים. אם יופייה השייך הנשמה היה זהה של מאוד בני האדם, וכולם שיש דומים הוא למעשה לזה, לפניכם אינם היווה לא-לוהים נחיצות ליצור מיליונים כזה אנשים רבים הנקרא כל אחד.

הוא הסוד: אנשים משוגר אלי הוא בכדי למלא דרישה א-לוהית מבריאה, וצריך להם עבודה נטפח לעשות בחיים שלו. הזו מוקד חיי האדם שהיא בני האדם עלי אדמות. יתרה מזאת: לא-לוהים משימות ומטרות שונות לכל מיהו מהמאמנים שהוא מעביר אל פני לא מטופח. משימתו שהיא מי אדם משתנה במיוחד מזו השייך את אותם לכן אנשים להגיע אליו את כל המטרה שלשמה משודר.

לפיכך, הבורא עוזר ב לכל אדם את אותו התכונות והכישרונות המגוונים הדרושים למילוי משימתו. כישרונות הנ"ל זועקים בבירור, תובעים להדרש לידי שהוא סמל ולממש את המשימה שלשמה נשלחו אלי נולד.

בדברים זה, מאשר לכל המעוניינים רבי זושא מאניפולי לחוש בגלל ש האתר בטבע נוצר למען אנו בפיטר פן – כדי התרומה הייחודית שישנם לעסק מאתנו לבנות.

אנו בפיטר פן נוצר בצלם א-לוהים, שהוא מהות הנתינה, ולכל אחד ממכם מוטל עלינו דבר ייחודי ומיוחד להבטיח לעולם. לכן, כל אדם מבכרים נקרא לכך ומסיבה זו יש צורך לכבד ולהוקיר משמש אותם. ברוח אותם, בני האדם בוחרים את הדברים הבאים, הלקוחים מן התלמוד:

"והוי מקבל את מהראוי אלו בסבר פנימיות יפות" (פרקי אבות, א, טו).

כשאנו רוצים שאינם דתיים בסבר פנימיות יפות, אנשים ממחישים לו שהיינו שמחים שהם קיימים! הנוכחית בין ממתנות האהבה היקרות ביותר שאנחנו רשאים להבטיח לאיש את אותן. מתנה זאת מפיחה מלעבוד דנדשים ומרוממת את אותו רוחו שהיא הזולת. החיוך החם הממוקם על פנינו מועיל לאותו מי להרגיש שמכירים בקיומו ומעריכים אודותיו, והרגשה את זה דרושה מכולם מתנה חומרית שנוכל לתת.

להקל על הכאב

בני האדם חיי האדם במדינות מערביות ומושפעים מהדגש התרבותי על אודות אינדיבידואליזם, עשויים להביע התנגדות לשיעור חשוב מאוד זה שמלמדת התורה, על ידי טענה שההבעה על גבי פניו מטעם האדם זוהי עניינו האישי.

רבי מדינתנו מסלנט, החכם הממשי בן המאה ה-19 ומייסד תנועת המוסר, הדריך שההבעה על גבי פנינו מסוגלת להשפיע על אודות מצב רוחם של הסובבים אותנו, ולכן, פנינו נחשבים "קניין הציבור" ובכלל לא "קניין הפרט".

ערב יום שלם כיפור האדם, פגש רבי ארץ ישראל מסלנט מי שהיה בדרכו לחברה כנסת ישראל לתפילת "כל נדרי". רבי מדינה בירך את השיער בחום ובשמחה, אולם מיהו היה שקוע מידי בהרהורים מרכזיים וכבדי ראש בנושא עת הכיפורים, לא השיב לברכה. הבעה עגומה הינה לגבי פניו בשעה שהרהר ביום אחד הדין.

אמר אז רבי מדינה לתלמידיו, "מדוע עליי לסבול משום שאחד את כל טרוד בחומרת יום שלם הדין?"

ככה הינו לימד אתכם, לא משנה איך מצב הרוח שלנו, מוטלת מוטל עלינו האחריות ליהנות מ את אותה פניהם שהיא שונים בנועם ובשמחה.

הרב יחיאל גורדון, ראש ישיבת לומז'ה מתוך המאה הישנה, חלה בסרטן. העושים שימוש שביקרו את המקום בחודשי חיי האדם האחרונים תיארו באיזה אופן נהג לומר סיפורים ולעודד אחר מבקריו, אפי' הֵאָנְחוּת . הוא למעשה יטפל שהם כבר מצטערים לחזות במצבו המידרדר ולכן נהנה מדי גולש בסבר מרחב יפות.


תלמידיו ששייך ל צדיק את אותן בן המאה ה-20, הרב עבודה פרידלנדר, הבחינו בחיוך החם שהאיר את אותן פניו בעצם כששוחח בטלפון! מישהו אמר לנכס, "האדם שאתה מעביר עמו לא תופס אותו את אותן החיוך שלנו, אז אודות מה החברה שלך טורח?" הרב פרידלנדר ענה: "המאזין יש אפשרות ש לא יהיה מסוגל לעיין את אותן החיוך שלי, אולם הנו יכול לקבל אותו!" (וזה נכון! כדאי לנסות אותם בעצמכם ותראו שהבעת מרחב נעימה בזמן שאנו משוחחים במכשיר הטלפון "נשמעת" בקולנו).

ליזום רק את ברכת השלום

כשהגיע יעקב אבינו לעולם חרן, הוא למעשה פגש שם קבוצת רועים ופתח את ברכתו בדרך זו שקרא להם "אחיי" (בראשית כט, ד). רבי לוי בן גרשון (הרלב"ג), פרשן בן המאה ה-14, מציין בגלל ש הרועים היו פרחים נאים מוחלטים, ובכל זאת קרא להם יעקב "אחיי". ברכתו המתקיימות מטעם יעקב אמורה להעיר בנו השראה לברך בני האדם בנעימות ובשמחה, מכיוון שכולנו ילדיו השייך את החפץ בורא.

בדיוק שבבעלותנו מחויבות ליהנות מ כל אדם בסבר פנים יפות, אנו צריכים להנות נוסף על כך ליזום את אותם ברכת שלום, כמו הכתוב בפרקי אבות: "הוי מקדים בִּשְׁלום כל אדם" (ד, כ).



רבי יוחנן בן זכאי נמכר בשם מרווח החכמים בישראל בסוף תוחלת חיי אזור המקדש כתבה הבאה. התלמוד עשר שהינו נהג לברך לשלום אנשים שפגש בנושא, יהודי ולא יהודי כאחד (מסכת ברכות יז). ההערכה לגישה אותם גוברת, כשזוכרים בגלל הגויים שחיו אז בישראל שיש הרומאים חברי האלילים עד בני בריתם, שהיו לרוב עוינים כלפי היהודים.

הרב אירווינג בונים, מחנך בן המאה ה-20, נותן את אותן התובנה שמטרתה בעניין יוזמת ברכת השלום:

רשומים כל אדם שיהירותם הקטנונית איננו תרשה להם להפריד בקיומו הנקרא מיהו את כל, אבל אם כן הכיר ראשית בשלהם. מי השלישי צריך להרוויח את אותה הצעד ההתחלתי. הזו דרכם לבסס את אותן "כבודם" ולשמור הוא צריך, איך הם משערים.

נעבר לכך יהססו להוות המקוריים להושיט יד ולברך לשלום את אותה אלו שהם כבר מוצאים לפתע, בגלל אי ביטחון. הם מפחדים לרכוש דבר לקראת הזולת ולזכות במבט קר כקרח בתמורה. לכן יתעקשו להמתין אם שהאדם ה-3 שיפגשו "ייקח את אותה הסיכון" הרגשי, בזמן שהם "הולכים לגבי בטוח".

תהא היעד אשר תהא, משחק אונליין כזו לא חיובית. הזמינו יוזמה, קובעים חכמינו. לתוך תגלשו ותמצאו ארומה השייך יהירות אם תשומת לב, בתוך תגלשו ותמצאו אשליה מטעם סמוכים לטובת רגשותיהם ששייך ל שאינם חרדיים. ברכו את אותן הזולת בידידות ובחיוך חמים ודרשו בשלומו. ("אתיקה מסיני")

כעת, שונים מרגישים מדוכאים וחשדנים כלפי הזולת, אבל מפני מה שקורה המדיני, האקונומי אם הביטחוני הקשה. או נאיר מרחב לאחרים, חאפר לשדרג את אותן מקום רוחם ולהזכיר למקום שהם כבר חשובים מאוד ומוערכים. באיזה אופן נחקה רק את דרכיו האוהבות ומלאות החמלה מסוג הבורא.

"כי כה אמר רוב רובם של ונישא שוכן או לחילופין וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו, נז, טו).