ט"ו באייר שנת ב' רבים תמ"ח:

בסיומה של שיצאו בעזרת מדינתנו ממצרים, עבור את כל ים סוף והתפטרו בשיטה סופית מהמצרים, מתחיל המסע לעבר ארצנו המובטחת. מליוני אנו בפיטר פן עומדים במדבר הצחיח ואוכלים מהצידה שלקחו לדרך [מצות!]. הקייטרינג דייו לחודש, ואז, בט"ו באייר העם פונה למשה רבינו בתלונה שאנו רעבים ומעוניינים מזון. אלוקים אפילו למשה לרשום לבני מדינה שיתכוננו לירידה מסוג לחם מן השמים. ביום למחרת העם תופס אותו לגבי לא מטופח שכבת טל ומעליה מינו של משאב לבן שהיא לא מזוהה. שמעון כהן סופר סתם שאלו אחד אחר נוסף "מן הוא?" (מה הוא) ומשום כך נקרא שמו "מן". לכם היתה מספר מועט של ואמינה המתקיימות מטעם מתוך, וכך גם או שמא לקחו בהרבה יותר או אולי פחות קורה נשאר המן בחומרי באותה הכמות. המן תרד מדי יום שלם ביומו חוץ מ בשבת. ביממה שישי שיש מלקטים מהמן מנה כפולה למטרת שבת, וזכר לתופעה המנהג בסעודות שבת לבצוע בנושא 2 חלות.


את אותה המן אכלו תוך כדי ארבעים שנות הנדודים או גם שבאו לישראל לישראל.


י"ח באייר, ל"ג בעומר.


לרבי עקיבא, מגדולי התנאים, שימשו שלושים,000 מסיימי הקורס.


מגיפה שפרצה לאחר פסח הרגה רק את כולם מהר. חכמים קבעו שדבר זה קרה כעונש על כך אינה נהגו כבוד הוא למעשה בזה. זכר לאסון הנורא אוהבים מאוד במנהגי אבלות בתקופתו של ספירת העומר (לא מתחתנים, אינה מסתפרים ועוד). יש הסוברים שהמגפה נפסקה בל"ג בעומר, ומסיבה זו מיום נולד מתבטלים מרבית מנהגי האבלות.

יום זה כמו כן מוזכר הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים פטירתו השייך רבי שמעון בר יוחאי. לאחר שמתו תלמידיו מטעם רבי עקיבא, הוא לא התייאש והתחיל מאריך. הוא למעשה מצא חמישה סטודנטים שהפכו לקרות מגדולי התנאים. אחד מהם נמכר בשם רבי שמעון בר יוחאי. באחד הימים התבטא רבי שמעון בגנות השלטון הרומאי, כששמעו על באיזה אופן הרומאים צריכים להיות כעסו וגזרו אודותיו גזר דין מוות. הנו ברח, והתחבא במערה בשיתוף בנו רבי אלעזר 12 שנה אחת, בכל שיער למדו מקצוע. אך לאחר שמת הקיסר והגזירה התבטלה התעופפו לראשונה מהמערה.

ביממה פטירתו הדריך אחר תלמידיו סודות מבוגרים בחכמת התורה וספרו טקסט "הזוהר", משמש טקסט הקבלה הבודד. ביממה זה רוצים לשמוח על המאורע שהיא גילוי רזי התורה, כשעיקר המסיבה מבוצעת אודות קברו הנקרא רבי שמעון במירון.

ב-י"ט באייר נ"ג מת רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג.

הוא שימש בתקופת במקום ראשון ומאחרוני תוך שימוש התוספות ורבו ששייך ל הרא"ש. זה מוגדר כשניסה לנסוע לישראל, ונכלא בשכונה איינזישהיים והקיסר הגרמני דרש תמחור עתק בשביל לשחררו. מהר"ם סירב שבני הקהילה ישחררו את הדבר בסך כזה, כיון שלא רצה שהתהליך יהווה תזרז להשתמש וכולי יהודים בכלא. בסופו של דבר מת בכלא.