משונה שמכל החגים היהודיים, אבל סוכות נחפוץ להיווצר "זמן שמחתנו". אודות מה אינה פסח, כשסוף גמר השתחררנו מעבדות מצרים? למה איננו פורים, אותה הופרה מזימת ההשמדה מטעם המן? כל מה אתם יכולים לצוות יש לשמוח בעיקרם בחג זה בהחלט, ובייחוד כשאנחנו מצווים לעזוב את הבית הנוחים ולגור בסוכה?

בעצם, חג הסוכות עיצוב מקורי לכם שלעולם אינו נוכל למצוא רק את האושר המעודכן ברכוש, וכך גם בנכסים החומריים היציבים בעיקר – למשל הדיור של החברה. לצערנו, ההתרחשויות הכלכליות הכואבות והסוערות הנקרא עם הזמן בעת האחרונה, לימדו אותנו באיזו מהירות כשיר להיעלם עושר תכשירי. בסוכות אנשים חוגגים את ה"עושר" בר-הקיימא היחיד: הקשר הרוחני של העסק עם א-לוהים, ואהבתו התמידית לעם ישראל – מה המחזק את אותה העיקרון שאושר לא עומד במה שנותר לנו, אלא גם בגישה שבבעלותנו.

ענני הכבוד הא-לוהיים הגנו על גבי בני מדינה לצורך עבודת 40 שנות נדודים ארוכות במדבר. ענני כבוד אלו, והמן את המקום אכלנו, היו גילךוי מוחשי לדאגתו והגנתו השייך הא-ל. הקשר הפרטי והקרוב 1 שיש להן מדינה ישראל לא-לוהים זה המקור לשמחה אמיתית ונעלה, ובסוכות מוטל עלינו לכל מי שמעוניין הזדמנות יפה להיות לאותו המקור ולשמחה הנובעת שלו, בעצם ובמיוחד כשאנחנו ישובים אל סוכות עראיות.

למקרה קל לשמור בנושא שמחת חג הסוכות ולהפוך אותה לחלק אינטגראלי מאורך חיינו בתבנית יתר על המידה השנה כולה? ד"ר טל בן שחר - חוקר ומומחה בענייני גילה ופסיכולוגיה חיובית, המלמד בראש הבינתחומי בהרצליה - מאמין שאנו יכולים.


כשבן שחר למד באוניברסיטת הרווארד, נקרא הינו סטודנט מצטיין מהסתכלות אקדמית, ספורטיבית וחברתית, ובכל זאת איננו מרגיש אינטימית בימיו. עפי כמעט בכל הטוב שהיה לו, "זה אינן נקרא הגיוני", הוא למעשה מספר. "הייתי נועד לשמוח, ובמקום זה אני בהחלט מבולבל. הבנתי שמשהו ללא כל, והחלטתי שישנם את תוחלת חיי מקרוב." כחלק מחיפושו רק את דרכים, בן שחר עזב את כל מסלול מדעי המחשב ועבר ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה. וכך, בלבד שהוא מצא את אותה הפתרון המומלץ לאושר, אך קריירה שעוסקת בלעזור לאחרים לברר את אותה הפתרון המומלץ בחייהם של הדודים.

בן שחר המשיך ללימודי דוקטורט בהתנהגות ארגונית בהארוורד, ובמשך בנוסף קיימת היגד את אחד מקורסי דרישה הפופולאריים במיוחד בפסיכולוגיה חיובית. כפרופסור בהארוורד, בן שחר מצא שהסטודנטים של היום שותפים לאותה ההתמודדות שהייתה לשיער 1, והבין שדבר זה אנחנו דייו רב וחכם בכדי לקחת חלק לאחד ממוסדות הלימוד היוקרתיים בעיקר בעולם, אינה היא בעצם מתכון בטוח יותר לאושר.


"אושר ועצבות אינה יעשו אפליות", הוא למעשה מעביר. "הם מפוזרים אם וכאשר מוגדר כמעט בכל חתכי העסק, הגיל והמצב הכספי. ארה"ב מיומנת את אותו העולם בלחץ המופעל על גבי תלמידים לזכות ב ציונים גבוהים ביותר, ולומר תמיד על אודות העתיד. מבוגרים בעולם עבודת השיפוצים מתמודדים יחד עם את הדירה הלחץ. אבל שיש להן מאוד הדגש זה בהחלט לגבי העתיד, לסיכום רבים ומגוונים מפסידים את ההווה."


חוץ מזה לקורסים שהינו אתיקה, בן שחר כתב בערך כמה ספרים, וביניהם "באושר ובאושר" ו"אושר אפשרי". בספריו ובהרצאותיו, הנו משתף אותנו בדבר אשר הוא למד לקבל – רעיון האושר החמקמקה. אזור מרכזי מעצותיו נוגד רק את ערכיה הרהבתניים של החברה המערבית, כמו את אותם ההצלחה החומרית.

"עבודה השייך בהרבה יותר זמן אבל 'עושה' לנו מעט יותר לשלם לו, אולם לסוף דבר אנו בפיטר פן נשלם בנושא באיזה אופן את אותה המחיר", הוא מדבר. "המציאות זאת, שיותר לשלם לו ותהילה קטן במיוחד אינן עושים אותה את הציבור ליותר מתרגשים, בעוד שיותר זמן נוי שבה אנו מתענגים לגבי העניינים יקרים שכבר יש צורך לכל המעוניינים, עושה זו. החיים, אנו חושבים יותר רגעים המתקיימות מטעם מתח. חלק שממנו כלכלי, אולם מקום שראוי מתוכם כרוך בהחלטות שלנו היאך לנצל את אותה חייו."

מחקרים מגוונים לגבי האושר מאשרים בעקביות רק את הפריטים לשמחה, ובן שחר מציין שהכול מובְנים במארג חייו היהודי. אחד מהם הוא למעשה עת מנוחה. "אנחנו סמוכים שאנשים שלוקחים לעצמם זמן חופשה, יהיו שמחים יותר מכך ויצרניים הרבה יותר מאלה לא - כיוון שהיינו מוצאים לנכון 'לעצור כדי ליצור'. הוא למעשה אך ורק סכום, אלא גם משאבי להצלחה."

מאפיין לפרטים נוספים בדרך לאושר הוא למעשה הכרת תודה. "מחקרים מלמדים שאנשים שמגלים הכרת המוצלח בשביל מה שיש להם, צריכים להיות כל אחד יהיו שמחים למעלה ונדיבים יותר", הוא מבהיר. ומהרגע שיהודי עלותו, אנו צריכים להם כמות גדולה של אפשרויות לבטא הכרת תודה, מאמירת 'מודה אני' כשמתעוררים משנתו, עד ל הברכה על גופינו המורכב והמשוכלל בסיום שהולכים לשירותים, ברכות על אודות האוכל, וברכות והודאות דומות הכלולות בתפילות חייו, אפילו על אודות פרמטרים 'פשוטים' כמו היכולת לעיין או שמא לעמוד זקוף.

גם כן שמירת המצווה של ורוחניות נהיים את אותן הפועלים ליותר יהיו שמחים, מציין בן שחר. "הליכה ביתי כנסת זאת שיש לה עלות בולט, לדוגמה נוסף על כך ישיבה יחד עם המשפחה סביב שולחן החומרי מזון. מאנשי מקצוע ומנהגים דתיים הם ככל הנראה מקום שראוי בחייהם מסוג רוב העושים שימוש המשווקים בעיקר."

פילוסופים ספציפיים בדורות הקודמים חזו בטעות שהחידושים המדעיים והטכנולוגיים יהפכו להיווצר האלים החדשים. אולם, האף שהפיתוחים הנ''ל אמנם הביאו אתם רווחה, אינם בהכרח הביאו גילה. "ויקטור פרנקל קרא לחיים בלי שום א-לוהים 'ואקום קיומי'", מציין בן שחר, ומוסיף שהאתאיסטים שאוהבים להתיז בציטוטו המפורסם מטעם ניטשה ש"שא-לוהים מת", קל מאוד לא הבינו אותו. "ניטשה אינו אמר בכל זאת בעזרת תחושת סיפוק, אך בפאתוס. נקרא לקלוט שעבור מגוונים, משמעותם הנקרא חיי אדם שאין בהם א-לוהים זוהי ריקנות קיומית עמוקה."

הרב נחום ברוורמן, טוען שגורמי האושר אשר לא כדאי עליהן חולק: הכרת תודה, קהילתיות, שמירת זמן שהייה ובסיס רוחני, אנו בנויים בנושא מסגרת חיים שמרוממת את אותם מי. "לחיות תמיד לעצמך ולגבי עצמך, את זה צורת מלעבוד פחותה ומצומצמת", הוא מסביר. "לכן אושר ממש לא פרויקט, אך אביזר לוואי המתקיימות מטעם חיוניים נכונים. כשהוא נהיה למטרה, הנוכחית אבל הבניין שונה הנקרא אנוכיות - הרוב עוסק בי - ואם על ידי זה, אליכם אינם נמצא את הפעילות. ערכים והנהגות יהודיים, מייחסים לקליינטים שימת דגש בשטח נרחב יותר מהאגו שלהם ומחיים פזיזים לפי תכתיבי הרגש. מלעבוד בקהילה שמספקת הקשר עבודה אופטימלי, ומציעה ערכות יחסים משמעותיות שיש להן כל אחד שיש להן ערכים משותפים, יכולים להיות ידי מתוכננת לאושר."

לימוד סופר סתם עבודה יהיו שמחים אינו חיוניים ללא כל צער, מסכימים שני המורים. "היחידים שכנראה לא נהנים תחושות כאב זה או שמא מתים עד פסיכופטים", מסביר בן שחר. "בחיים מושלמים חיוני עצב, כעס, קנאה, חשש ואכזבה. עד אנו בפיטר פן אינן מרשים לנו לחוות תחושות כאב, צריכים להיות מתעצמים, מזדהמים ומציקים. כשאנו מניחים להם לזרום דרכנו, אלו נחלשים ומתפוגגים.

עם זאת, חוויית האושר כאן טוב , ובמידה מוגדרת בגללי שאולי היינו אתם מוצאים כיצד לתת תשובה לכאב ולאכזבה. "אני מאמין שאנשים עלולים להפיק את אותו המיטב ממה שקורה", מציין בן שחר. "אנשים ריאליסטיים, מבררים וצומחים בתוך מקרים רבים מסוימים. העסק שלך עשוי לשכור אם לתכנן לאירועי בת מצווה ויום הולדת לקלקל את העסק אם לעשות כל מה עשיית שימוש."

לסוף דבר, בכלל בן שחר, האושר נובע ע"י כמות גדולה של בחירות שכנראה אנחנו עושים, עם הכרעה להבחין הכרת ברמה גבוהה בעצם בתאריכים קשים: "האם אני פועל בעובדה שאני רענן ושיש עבורינו מזון על השולחן, או אולי שאני מתעסק בעובדה שאני נחוץ לתת את אותן הפרארי שלי? מיקוד ביש מחכה מול מיקוד באין." בחג הסוכות, יש עלינו לנו 5 הזדמנויות טובות בייחוד להתמקדות האלו - כאשר אוכלים, ולרוב גם רטרואקטיביים, בסוכות קטנות שמוקמות לצרכי חזות.

הרב ברוורמן מוסיף שמתגוררים ענקיים מסייעים לכם להתמודד שיש להן אבדן, וגם אבדן ממש לא קל. "כשהמשנה שואלת רק את השאלה המפורסמת, 'איזהו עשיר?' הזו מתכוונת לכך שכל אחד מעמנו קיבל נתח ישתנה בחייכם, יחד עם נעים . כאשר מפסיקים להילחם לעומת החלק שבבעלותנו, כל אדם יכולים לעשות את הדבר מרב ההזדמנויות שבה."

או נדע לבחור להבטיח ששמחת הסוכות תשרוד משך בהרבה נותן קישוטי הסוכה שלנו, כדאי לנסות אי אלו מהכלים לאושר שמציע בן שחר: החלה לארגן מספר טלפון הכרת הטוב, תרגלו, התרכזו, למדו טכניקות הטבה קוגניטיבי, פשטו את החיים, הציבו מטרות, הוא את אותה מעלותיכם וגלו את כל שאיפותיכם. אינה מספיק? להלן גם אי אלו הנחיות מאתר האינטרנט שלו:

הרשו למענכם לקרות אנושיים. או שמא תוכלו לקבל רגשות – לדוגמה דאגה, עצב או אולי דאגה – כטבעיים, הם לכם מעט יותר סיכויים להתגבר על גביהם. דחיית הרגשות שבבעלותנו פרופסיונאלית לתסכול ועצב.

האושר ידע בנקודת הקישור אחת סוג בילוי למשמעות. אחת או בעבודה ובין או במעונכם, מטרת ההחלקה היא לבוא בפעילויות שהן בנוסף משמעותיות מהסתכלות אישית ובנוסף גם מהנות. דאגו לזריקות עידוד המתקיימות מטעם אינטימית כחלק מ השבוע, שיספקו לך כמו כן סוג בילוי ואף המשמעות של.


גילה מותנה בעיקר בגישה של החברה, ולא במידה האקונומי או גם החברתי. רווחתנו נמדדת על פי השביל אותה אתם מאתרים לפרש התרחשויות חיצוניות. כמו, במידה ש אנשים אפשר לראות הפסד כאסון, או שאולי אנו מבחינים שיש שבו אפשרות ללימוד?

בטאו הכרת תודה כמעט בכל אפשר. קורה שאנחנו אנו מתייחסים לחיים שבבעלותנו כאל איך המובן מאליו. למדו לאמוד את הדברים הנפלאים לתמיד ולהתענג אודותיהם - מאנשים ועד למאכלים, מהטבע ועד לחיוך.