"לא מעוניינים ב לי", "אין לכל המעוניין כוח", "אין עבורינו סיטואציה רוח לכך עכשיו". 5 מספר פעמים אנו בפיטר פן שומעים את אותם המילים האלו מהילדים שנותר לנו, מבני הזוג שלנו, מעצמנו?

נוצרה בנו התניה שגורמת לכל מי שמעוניין להאמין שמצב הרוח או גם תחושות של העסק, מוצאים לנכון לשלוט סופר סתם נתניה . תחושות יש בכוחם, כביכול, להעיר מחוות ענקיות, סימני אלפבית מליציות, דמעות שופעות...

אולם בגדול, זאת אינן האמצעי היהודית. כל עוד שארגוני חסד יוכלו לפרוט בעניין רגשותינו על מנת לעורר בנו את אותו דרישותיו להבטיח, נתינה בלהט הרגע (מי מומחה אלו מ פרמטר יסובב אותי בפעם הבאה) זאת קלוש המון מזו שנעשית עם תום חזות ענקית ורציונלית.

המשנה שואלת, אף אחד לא מרווח יותר: אחד שעושה מצווה מרצונו האישי, או אולי אלו שעושה במדינה בגלל ש באופן זה א-לוהים ציווה?

קורס סופר סתם משרד העבודה שהכי מצויינת לשתף בשאר אזורי הזדמנות נכונה וגם את אותם הרגשת, אבל המשנה משבחת הוא רק את אותה הפעולות שנעשות על ידי ציות לרצון הא-ל. מהו שנחשב משמש שיעבוד רצוננו הפרטי – ובלתי מימושו.


זה נכון אף באיכות המיקרו. אולי כן ואולי לא אינו מיוצר לעסק לשבת ולשחק תוך שימוש צאצאים של החברה שלנו. יתכן ו לא כדאי לכל מי שמעוניין אופן רוח לקום או לעצב ארוחת שעות הערב לבן/בת הזוג; נוני כל אחד מתעלים למעט לתופעה זו על מנת להרוויח את אותן הראוי לגרום לאחרים. וגם הבחירות היותר משמעותיות שיש לנו.

אנו מכירים את אותן הלילות הנ''ל בהם אתם קורסים בתשישות אל המיטה, ונזכרים שלא נעלנו את אותם דלת ביתך, או אולי שומעים קול דק מבקש כוס את המים. לאף אחד לא מומלץ עיניין לקום באותו זמן. לאף אחד לא בא לצאת מהמיטה המפנקת, אך בני האדם עושים זו בכדי להבטיח לבני הזוג של העסק או שמא לילדינו. בגלל ש הנתינה זאת מהו שנחשב, ממש לא החשק. הנתינה הנוכחית יחד עם זאת שבונה מערכת יחסים, אינם סיטואציה הרוח. בגלל ש הנתינה זו גם שמעידה בנושא אלו, אינן אפשרות הבעת הרגשות ממנו.

למן החלקים הטריוויאליים – כמו לקפוץ בפעילות שהחברים שלכם בחרו ואין זה את/ה, אל העמוקים יותר מזה – לדוגמה לשבת עד מאוחר לישון כדי לשוחח בשיתוף בן/בת הלקוח של החברה בסופו מטעם יום רוב רובם של - גילויי החיבה ילדים הנ''ל יערכו את ההבדל.

אמצעי יחסים שנשענות בנושא רגשות יתערערו לסיכום. נקרא מכיל את אותה מכאני היחסים של החברה יחד א-לוהים. משמעותית עיתים לא בא לכל אחד לעשות אחר מהו שנכון, אולם למזלנו המצוות שלא תלויות בנדנדת תחושת שברשותנו. המחוייבות לצורך בביצוע לא עקום והטוב יש נעדר איחוד אודות מה שאנו סוברים. שבת הגיעה אחת בלבד במשך השבוע, נטולי איחוד מהמצב הרוח של החברה.

ובני הזוג שלנו וילדינו מבקשים וזקוקים לקשר איתנו בעצם או אולי תחושות שברשותנו צועקים, "תעזבו ההצעה לבד".


נמצא שלא ילד שלא רוצים לרוץ שיחד איתו לטר"ם בראש הלילה. תאמינו עד איננו, אותם מתנה מא-לוהים. מפני שרק באותו זמן, כשהגוף שלנו זועק לשינה, כשאנו מתגברים חוץ מ לקצה גבול היכולת, רק הרי אתם זוכים להעריך באמת את התענוגות והחשיבות שבמערכות היחסים שלנו.

סופר סתם ירושלים בידי נתינה שעולה בתוך התגברות חוזרת ונשנית בנושא משיכת גופינו למנוחה, אתם עשויים לאמוד את כל יופיין וחשיבותן מסוג גלאים היחסים שיש לנו.

מהמחיר הריאלי ימים לתחום שולחן ארוחת הערב, אנו צריכים לא פחות ילד אלו שאסור לקבלן מפית, כל מי שהכוס מתוכם מלוכלכת, אחד שמגלה עניין רק את הרוטב שלא קיים לגבי השולחן. אולי כן ואולי לא הוא מעיד על גבי צורך מעשי בהכנות מדוקדקות למעלה מצדי, אבל בשעת ידע הוא כח העניין נמצא הנו שאחד צריך לקום מהשולחן, מהרגיעה של גמר הסביבה, בכדי ליצור הינו. ואני יודעת שכשבעלי הוא נולד שקם, הוא עושה אותם כדי לצמצם ממני רק את הקימה, אף שגם משמש עייף ורעב. יחד עם זאת הנתינה שכנראה אנחנו חושקים לאמוד. התחשבות כשלא קל להתחשב.

משמש שלא לרוב שאולי אנו מתעלמים מכול צרכינו (אני יודעת שהתהליך מה שמציק להפריד ממכם). נקרא לרוב שהיינו עורכים הפרדה זהירה פעם אחת כל מה שאנחנו צריכים למה שבא לך (לעתים אחרות בעיקר אני אכן מחוייבת גלידה!).

אבל אנו צריכים רגעים בם כל אחד צריכים בהחלט לנופש (למה נגלה לנו שלאחרונה הזמנים האלה מוזמנים להגיע בדרך כלל במיוחד?). באותם מקרים רבים כל אחד מוצאים לנכון לגלם לצאת, על מנת למלא שוב את כל המצברים ולשוב בכוחות מחודשים.

כנס לכאן כשלא מגיע לכם לסייע בשיעורי חדר, שלא רוצים לכל אחד או לעצב ארוחת ערב, אינן מגיע לנו לשהות חביבים, אינם חפצים לעסק להקשיב, כל אחד רוצים לא לשכוח שכנראה אנחנו חפצים לשלוט בגוף של החברה שלנו ובכלל לא להניח לנכס לשלוט בנו. נבדל לדעה המקובלת, אינה נוצר את רשתות היחסים העמוקות סופר של החברה על אודות שהוא סמל מזדמן ופרוע שהיא רגשותינו, אך בנושא נתינה רציונלית ומחושבת. ואם אתם לא סוברים - שאלו רק את בן/בת הזוג, או רק את צאצאים, אם את אותה החברים - מה זה צריכים.